עשית תכנון פרישה וקיבוע זכויות? העבודה עדיין לא הסתיימה

תכנון פרישה מצוין שלא מבוצע נכון – עלול לעלות הרבה כסף

אנשים משקיעים זמן רב ב־תכנון פרישה.

הם אוספים מסמכים, בודקים קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים, מחשבים קצבאות, בוחנים מענקי פרישה ופיצויים, מקבלים החלטות בנוגע למיסוי ועוברים הליך של קיבוע זכויות מול מס הכנסה.

ואז מגיע הרגע שבו מתקבל האישור ונשלחות ההנחיות לחברת הביטוח, לקרן הפנסיה או לקופת הגמל.

עבור פורשים רבים – זה הרגע שבו הם מניחים שהעבודה הסתיימה.

אבל מניסיוני, דווקא כאן מתחיל שלב שאסור לדלג עליו:

בקרת ביצוע של תכנון הפרישה.

המקרה שהוכיח לי שוב עד כמה בקרה אחרי הפרישה חשובה

ליוויתי אדם שיצא לפנסיה בגיל 67.

לפני שהגיע אליי כבר בוצע עבורו תכנון פרישה מקצועי וקיבוע זכויות.

התקבלו החלטות, ניתנו הנחיות והמסמכים הועברו לחברת הביטוח.

על הנייר, הכול נראה מסודר.

אבל היה חסר שלב אחד קריטי:

לא בוצעה בקרה שההנחיות שניתנו במסגרת תכנון הפרישה אכן יושמו באופן מלא ונכון על ידי הגוף המוסדי.

איש לא ביצע התאמה מסודרת בין מה שהיועץ תכנן לבין מה שחברת הביטוח ביצעה בפועל.

וכאשר בדקתי את המצב – התברר שהפער הזה עלה ללקוח הרבה מאוד כסף.

יותר מ־100,000 ש"ח נוכו בגלל פער בין התכנון לבין הביצוע

בבדיקה שביצעתי התגלו פערים באופן הטיפול בקצבה ובמיסוי שלה.

בין היתר היה צורך לבדוק כיצד הגוף המוסדי התייחס למרכיבי הקצבה ולהנחיות שהועברו בעקבות קיבוע הזכויות ותכנון המס בפרישה.

התוצאה המצטברת הייתה ניכוי מס עודף של יותר מ־100,000 ש"ח.

כלומר, התכנון אולי היה נכון – אבל התוצאה בפועל לא תאמה אותו.

וזה שיעור חשוב לכל מי שנמצא לפני או אחרי פרישה:

תכנון פרישה שלא מבוצעת אחריו בקרת יישום הוא תהליך שלא הושלם.

מהי בעצם הטמעת תכנון פרישה?

תכנון פרישה אינו מסתכם בהחלטה כמה פיצויים למשוך או באיזה מסלול פנסיה לבחור.

לאחר קבלת ההחלטות צריך לוודא שכל גוף רלוונטי קיבל את ההנחיות הנכונות ופעל על פיהן.

הדבר יכול לכלול טיפול מול חברת ביטוח, קרן פנסיה, קופת גמל, בית השקעות, מעסיק ורשות המסים.

לדוגמה, לאחר קיבוע זכויות יש לבדוק שהאישור נקלט אצל משלם הקצבה ושהפטור הרלוונטי בא לידי ביטוי בפועל בחישוב המס. רשות המסים עצמה מציינת כי קיבוע זכויות משמש לקביעת אופן קבלת הפטור ממס על הקצבה המזכה.

לשלוח מסמך זה לא מספיק

אחת הטעויות הנפוצות בפרישה היא לחשוב:

"שלחנו לחברת הביטוח – עכשיו הם יטפלו."

ברוב המקרים הגופים המוסדיים מטפלים בכמות עצומה של בקשות, טפסים ומסמכים.

יכולות להתרחש טעויות קליטה, פרשנות לא נכונה של ההנחיה, מסמך שחסר, נתון שלא עודכן או מצב שבו הוראה אחת בוצעה והוראה אחרת לא.

לכן צריך להבדיל בין שלושה שלבים:

תכנון – ביצוע – בקרה.

רק כאשר שלושתם הושלמו, אפשר לדעת שתכנון הפרישה אכן הגיע ליעדו.

כך טיפלתי במקרה מול חברת הביטוח

לאחר שאיתרתי את הבעיה, היה ברור שיש חשיבות לזמן.

לא רציתי שהלקוח ימשיך לשלם מס עודף בכל חודש, ולא רציתי שהבעיה תיגרר לשנת המס הבאה אם ניתן יהיה לפתור אותה עוד באותה שנה.

התחלתי בתהליך אינטנסיבי מול חברת הביטוח.

בדקתי את הנתונים והמסמכים, השוויתי בין ההנחיות המקוריות לבין הביצוע בפועל, קיימתי שיחות טלפוניות ומעקבים חוזרים, והמשכתי לטפל בנושא עד שהתקבל אישור שהתיקון אכן בוצע.

זה לא הסתיים בשליחת מייל.

נדרשו מעקב, בקרה, שיחות והתעקשות על השלמת הטיפול.

בסופו של דבר הצלחנו.

התיקון בוצע עוד באותה שנת מס.

ומה הייתה התוצאה?

לקראת סוף השנה הלקוח קיבל הפקדה משמעותית לחשבונו בעקבות תיקון הסכומים שנוכו ממנו ביתר.

אבל מבחינתי, לא פחות חשוב היה החלק השני:

גם הקצבה החודשית נטו שלו גדלה לאחר תיקון אופן הטיפול והמיסוי.

כלומר, לא רק טיפלנו בעבר – תיקנו גם את העתיד.

וזה בדיוק ההבדל בין טיפול נקודתי לבין ליווי פרישה ובקרת ביצוע.

מה כדאי לבדוק לאחר שסיימתם תכנון פרישה?

לאחר שהקצבה הראשונה נכנסת לחשבון, כדאי לפתוח את המסמכים ולבצע התאמה.

בדקו שהקצבה ברוטו תואמת לציפיות, שהמס שנוכה סביר ותואם לאישורים, שקיבוע הזכויות נקלט, שכל הוראה שניתנה לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה בוצעה, ושאין פער בין תכנון הפרישה לבין תלוש הקצבה בפועל.

גם אם אינכם מבינים כל שורה בתלוש הפנסיה, עצם ההשוואה יכולה להדליק נורה אדומה.

בקרה בתכנון פרישה היא לא מותרות

פרישה היא אירוע פיננסי משמעותי מאוד.

החלטות שמתקבלות סביב גיל הפרישה יכולות להשפיע על ההכנסה של אדם במשך עשרות שנים.

לכן לא נכון להסתפק רק בשאלה:

"האם עשיתי תכנון פרישה?"

השאלה החשובה לא פחות היא:

"האם מישהו בדק שתכנון הפרישה שלי בוצע בפועל?"